זה עילי בר שדה, עלם חמודות עדין נפש, חייכן, חרוץ, נעים לבריות וטוב לב באופן מיוחד. לכאבי הרב עילי נפל בקרב, והלב שבור, ואתה עילי יקר שלי, גיבור מלחמה, גיבור ישראל.
זכיתי ללמד את עילי 6 שנים בבית הספר היסודי, ומתוכן שנתיים גם כמחנכת הכיתה, זכיתי לראות איך עילי גדל ומתפתח מילד רך בשנים לנער חזק, מוביל, ספורטאי, תלמיד למופת ומאוד משמעותי בנוף בית הספר. מסתובב במכנסיים קצרים (כל עונות השנה) עם צרור מפתחות של כל פינה בבית הספר, אחראי צוות סדר וארגון, וידו רצינית, אחראית ותמיד מושטת קדימה לכל מי שנזקק לה. עילי, היום ביקרתי בביתך והרגשתי מתוך קירות הבית את כל הערכים שלמדת שם ובעיקר את כל הטוב שבך: איך לראות טוב, לחשוב טוב, להיות טוב, טוב כל כך, הכי טוב בעולם! ובמותך כמו בחייך, היית הכי טוב שרק אפשר להיות... ועל כך מעיד סיפור הגבורה של נפילתך בקרב.
