וא היה מהחניכים הכי טובים שהיו לי בשלושים השנים שאני מאמן. ילד טוב, אהוב, חיובי, מכבד את היריבים. להלוויה שלו הגיעו הרבה חברי נבחרת ישראל. היינו קרובים, אהבתי אותו. כל הזמן הזה הוא המשיך להגיע מתי שרק היה יכול, להגיד שלום ולעזור. בן אדם הכי טוב שיש עם לב טוב, חבר טוב. מעולם לא ראיתי אותו רב עם מישהו. תמיד עוזר, לקטנים, לחברים, בתחרויות. לוחם ללא פשרות. חודשים הוא התאמן עם שבר בחוליה בגב ולא התלונן. ראיתי אותו בפעם האחרונה לפני חודש. התחבקנו, לא ידעתי שלא אראה אותו שוב. זאת טרגדיה…